מיליצית המיסוי של האינטרנט הישראלי

ISOC-ILגיא רולניק, המייסד והעורך הראשי של The Marker, נוהג להשתמש במונח "מיליציות מיסוי" על מנת לתאר חברות וארגונים חוץ ממשלתיים הפועלים כמונופול ושמעצם מעמדם בשוק הם גובים מהציבור מיסים, שבמבט ראשון אינם מזוהים ככאלה.

בכתבותיו, המתפרסמות מדי יום שישי, רולניק מכוון זרקור על מיליציות מיסוי העושקות את הציבור הישראלי כמו עמלות מערכת הבנקים, דמי הניהול של חברות הביטוח, משכורות העתק של חברת החשמל, הפנסיות של מערכת הביטחון, אגרות השירות של רשות שדות התעופה וכיוב'.

רולניק אמנם מתמקד בחברות וארגוני ענק אבל בפועל, כמעט בכל תחום בחייו של הישראלי המצוי ניתן למצוא מיליצית מיסוי הדואגת לעצמה וחוסמת כל ניסיון לשיפור, הורדת מחיר והעלאת רמת השירות.  מיליציות אלה נשלטות על ידי קבוצות אינטרסים קטנות, שכל מטרתן לשמר את המצב הקיים, להמשיך לחלוב את הציבור ולהעביר את כספו אל כיסי המקורבים והחברים.

כך למשל, קוראי בלוג זה, העוסק בתחומי תקשורת שונים, סובלים שנים רבות ממילצית המיסוי של תשתית האינטרנט – המונופול של בזק והוט.  שתי חברות אלה, השולטות בתחום זה באופן בלעדי, גובות מציבור הגולשים מחירי עתק אבל מספקות שירות לקוי (בעיקר הוט), הבטחות שווא (בבזק חבילת 100M היא בפועל הרבה פחות), קצבי העלאה מחרידים ומחירים מופקעים.

גם איגוד האינטרנט הישראלי, העמותה שאחראית על ניהול מרשם השמות של מדינת ישראל (domain names) וגובה מהציבור דמי רישום של כ-9 מיליון שקל בשנה, היא בסופו של דבר מיליצית מיסוי.  זו אמנם מיליציה קטנה, החומקת מהראדר התקשורתי, אבל מהכרותי העמוקה איתה היא סובלת מכל הסימפטומים המקובלים.

הכנסות האיגוד מתבססות על תשלום חובה הנגבה מכל מי שרושם שם מתחם (domain) בסיומת IL וכך כ-227,000 שמות מתחם, שעלות הרישום של כל אחד מהם היא כמה עשרות שקלים מדי שנה, מממנים איגוד הכולל פחות מ-400 חברים.  רוב החברים הללו אינם פעילים ובפועל האיגוד מתנהל באמצעות וועד של 8 חברים העושה ככל רצונו במיליוני השקלים הללו.

ההכנסות הגבוהות של האיגוד מצד אחד וטענות קשות על ניהול קלוקל והתנהלות בזבזנית, מצד שני, אמנם זכו למספר כתבות לא מחמיאות (1, 2) וגם אני התייחסתי לנושא במספר פוסטים.  אך בסופו של דבר ביקורת זו לא חוללה שינוי מהותי בהתנהלות השוטפת של האיגוד וגם היום, כחבר וועד, אני עד לתהליכי קבלת החלטות פגומים, התנערות מאחריות וזלזול כמעט מוחלט בכספי ציבור.

כך למשל, ובניגוד לדו"ח נוקב של מבקר האיגוד (רו"ח מני צמח), דוחפים מספר חברי וועד למינוי של לא אחת – אלא שתי מנכ"ליות לאיגוד, תוך שהם מעלים את עלות השכר של אחת מהן ב-37%, כשכל זה נעשה על חשבון המיסים שמשלמים רושמי שמות המתחם.

המחאה החברתית שהתחוללה כאן לפני כ-3 שנים עוררה את הציבור שהבין שהוא, ורק הוא, יוכל להחזיר לעצמו את השליטה בתהליכים המונופוליסטיים המתרחשים סביבו.  גם אתם, ציבור רושמי שמות המתחם בישראל – המשלשלים לידי האיגוד עשרות שקלים מדי שנה – זכאים לתשובות ולהסברים על הנעשה בכספכם.

הנהלת איגוד האינטרנט, לא רק שאינה "סופרת" אותכם, היא גם לא רוצה לעודד אותכם להצטרף לשורותיו כחברים מן המניין.  ההנהלה רוצה אתכם בתור משלמי מיסים כנועים אך לא כחברים מעורבים ששואלים שאלות, מובילים תהליכי שינוי וככאלה המוודאים שהניהול הכספי של האיגוד מתנהל באופן רציונאלי.

כל הניסיונות שלי לייצר מנגנונים שיאפשרו לכם להירשם לאיגוד בזמן רישום שם המתחם, להיות מעורבים בפעילותו ולקבל תשובות על אופן השימוש בכספיכם, נתקלו בהתנגדות והוכשלו.  ההדרה שנוקט האיגוד כלפיכם היא בלתי סבירה ובלתי הגיונית וכמשלמי מיסים לאיגוד האינטרנט אתם זכאים לתשובות.

הגיע הזמן שתפנו להנהלת האיגוד ולכל אחד מחברי הוועד ותדרשו אותן.

7 תגובות לפוסט “מיליצית המיסוי של האינטרנט הישראלי”

  1. אגב, כמה מעלות דומיינים הולכת לאיגוד? אני משער שחלק הולך ל-registrar הספציפי שאולי גם אחראי ל-DNS?

  2. לגבי המשפט: "רוב החברים הללו אינם פעילים ובפועל האיגוד מתנהל באמצעות וועד של 8 חברים העושה ככל רצונו במיליוני השקלים הללו." – מן הראוי שתוסיף גילוי נאות שאתה אחד מבין שמונת חברי הועד המנהל.

    לגבי שתי הפסקאות האחרונות – בעמוד הראשי של איגוד האינטרנט מופיעה אפשרות להצטרף כחבר. לטובת אלה שאולי לא שמו לב הקישור הוא: http://www.isoc.org.il/about_heb/about_members_registration.html

    מי שרוצה מוזמן… אך זה לא אומר שכל מי שרוצה לרשום שם מתחם רוצה להיות חבר עמותה. זאת בחירה שלו. בדיוק כמו שמי שרושם שם מתחם בין לאומי לא בהכרח הולך להיות חבר אצל אותו מרשם (מדינתי או לא) או חבר בגוף כמו ICANN. גם אצלהם – מי שרוצה מוזמן להצטרף והאפשרות לא משווקת לכל רושם שם מתחם.

  3. אני מאוד שמח שאתה חבר הועד – אולי ככה נוכל להתחיל את השינוי.

    אולי הצעד הראשון הקטן זה קצת יותר שקיפות – למה המחיר שאותו האיגוד לוקח מהרשמים הוא סוד מדינה יותר מהכור הדימונה?

    כל ניסיונותי לברר מהו אותו מחיר נתקלו בחומה בצורה.

    אני פונה אליך – אני חבר באיגוד האינטרנט ואתה חבר בוועד – האם תוכל להגיד מהו המחיר אותו גובה האיגוד מהרשמים המורשים?

    תודה,
    אופיר

  4. ל-א' ול-אופיר — ישעשע אותכם לדעת, אבל גם אני, בתור חבר וועד לא יודע בדיוק כמה מקבל האיגוד על כל רשיום שם מתחם. המידע הזה לא נגיש גם לי ואולי עדיף שכך.

    ההערכה שלי, המתבססת על חישוב שתכף אסביר, היא שהאיגוד מקבל כ-35 שקל על כל רישום של שם מתחם. מספר שמות המתחם הרשום בישראל הוא גלוי – כ-227,000. גם ההכנסות של האיגוד מהמרשם ידועות – כ-9 מיליון שקל. אם מחלקים את שני המספרים מקבלים 40 שקל אבל המספר הזה נראה לי מוטה כלפי מעלה, לכן כלל האצבע שלי הוא 35 שקל.

    כל סכום מעל 35 שקל הולך לרשם עצמו, כלור אם BOX גובים 50 שקל, נשאר להם ביד 15 שקל ואם DMTN גובים 70 שקל, נשאר להם ביד 35 שקל. בכל מקרה ניהול ה-DNS וה-ZONE הוא בידי האיגוד.

    בכל מקרה, ועל פי תקציב האיגוד (שמפורסם לכל החברים) רק 55% מהכנסות האיגוד מושקעות במרשם עצמו – כל היתר הולך לכל מיני דברים אחרים. המשמעות היא שניתן להוזיל את מחיר הרישום ב-40% וניהול המרשם לא יפגע.

  5. לקפלן – אני לרגע לא מסתיר את העובדה שאני חבר וועד (וגם אתה…) אבל אין זה אומר שאני מקבל ומסכים למה שנעשה עם הכנסות האיגוד.

    לגבי צירוף רושמי שמות המתחם כחברים באיגוד – להזכירך במסגרת הדיונים בוועד העלתי הצעה שבזמן רישום המתחם (DOMAIN) אצל הרשם תינתן לרושם אפשרות להצטרף כחבר לאיגוד – הצעות אלה נדחו על הסף.

    בפועל, האיגוד אינו מעוניין ברושמי שמות המתחם כחברים כיוון שלהם חשוב רק מחיר הרישום ולכן הם יקדמו מצב שבו האיגוד ישיקיע כמה שפחות בפעילות חברתית – לזה הוועד ששולט במיליונים לא רוצה להסכים.

    בפועל מה שקורה הוא שרושם שם המתחם משלם מס אבל אין לו שום שליטה על מה האיגוד עושה עם הכסף וגם לא ניתנת לו האפשרות לדעת שהוא יכול להשפיע על כך. פשוט מנצלים את הבורות של רושמי שמות המתחם.

    בכל מקרה אתה צריך לזכור שרק 55% מהכסף שאתה משם מושקע במרשם עצמו – כל היתר הולך לכל מיני דברים אחרים. לפי החישוב שלי מחיר רישום DOMAIN יכול לרדת ל-30 שקל בלי בעיה.

  6. תודה.

    אני לא כזה קניין דומיינים אז אני לא מייצג יותר מדי, אבל באופן כללי הייתי מעדיף לקנות .com או משהו דומה. גם זול יותר, אם אני זוכר נכון גם יותר שליטה ב-DNS (אולי אני טועה או לא מעודכן), גם יותר פוטנציאל בינלאומי אך עדיין "מתאים" לשוק המקומי. אם יש למדינה אינטרס שיהיו יותר .co.il ודומיהם, אולי הורדת מחיר ותחרות מבחינות אחרות יעזרו.

  7. לגבי הצטרפות כחברים, אני לא חושב שזה משנה לרוב האנשים. למה זה טוב? גם אם יש סיבות, אם כי אני לא יודע מה הן, אנשים לרוב מחפשים לקנות דומיין ולהמשיך בעבודה, לא להצטרף לארגון. אבל אני מסכים שתוספת לינק או אפשרות הצטרפות גם לא יזיקו, ואכן יכולים להעלות מודעות למי שזה מעניין אותו.

השארת תגובה