ה-iPhone הראשון שלי

את ה-iPhone הראשון שלי רכשתי בראשית שנת 2009.  מכשיר ה-Nokia שהיה ברשותי באותו זמן, שבק חיים וההתלבטות לגבי מכשיר סלולרי חדש הסתימה ברכישת iPhone 3G לבן, בעל נפח של 16GB.

עד כמה שהדבר ישמע מוזר, באותה תקופה, ההתלבטות לגבי רכישת iPhone לא הייתה פשוטה כמו היום.

ראשית, מערכת ההפעלה של ה-iPhone באותו זמן הייתה בגירסא 2.2 והיא לא כללה תמיכה מובנית בעברית.

על מנת לאפשר הקלדה בעברית, נדרש Jailbreak והתקנת תוכנה פרי פיתוחה של ה-HebDEV המיתולוגי.  על תפריטים בעברית לא היה על מה לדבר.

בנוסף, תכונות שנראות היום מובנות מאליהן, כמו שליחת הודעות MMS ו-Copy & Paste, לא נתמכו כלל על ידי מערכת ההפעלה iOS 2.2.

גם החברות הסלולריות לא הקלו באותו שלב על חייו של משתמש ה-iPhone – את הגדרות ה-APN של הדור השלישי היה צריך לבצע באופן ידני והפורטל הסלולרי שלהן לא הכיר ביכולת המגוונת של ה-iPhone.

למרות כל זאת, מימד המגניבות והקוליות של ה-iPhone היה חזק מכל חסרון וחנות האפליקציות העשירה האפילה גם היא על כל המגרעות הללו.  בנוסף, ההיכרות המוקדמת שלי עם מכשיר ה-iPod Photo 60G ותוכנת ה-iTunes הבטיחה לי עקומת לימוד פשוטה וקלה.

החודשים הראשונים שלי עם ה-iPhone 3G היו שילוב של ייחודיות ותסכול.  מצד אחד, מספר ה-iPhone-ים בישראל של ראשית 2009 היה קטן והמכשיר שלי הפך להיות מסמר האירוע בכל מקום.  מצד שני, ה-iPhone לא היה הילד הכי חכם בעיר ובעלי ה-N85 של Nokia לא הבינו כלל על מה המהומה.

כל זה השתנה בקיץ 2009 עם ההכרזה על גירסא 3.0 של מערכת ההפעלה ל-iPhone.  בגירסא זו נוספה תמיכה מובנית בעברית והוכללו רוב התכונות שהיו חסרות – תור הזהב שלי עם ה-iPhone 3G החל.

ביחד עם ההכרזה על iOS 3, הודיעה חברת Apple שמכשיר ה-iPhone החדש – ה-3Gs – יושק בכל החברות הסלולריות בישראל, וב-8 לדצמבר 2009 החל השיווק המסודר שלו בישראל.

לשם כך פיתחו החברות הסלולריות פורטלים ייעודיים והוסיפו עבורו תמיכה מובנית במערכות שלהן, מה שהוסיף רבות לחווית המשתמש שלי עם ה-iPhone.

אבל כל זה הסתיים ביוני 2010 עם ההכרזה על גירסא 4.0 של iOS.  התאימות של ה-iPhone 3G למערכת זו הייתה חלקית והמעבד שלו התקשה להתמודד עם התכונות החדשות שכן יושמו עבורו.

בחודשים הבאים הפכה חווית השימוש ב-iPhone 3G למתסכלת ומעצבנת.  המכשיר הפך להיות "כבד" ואיטי וגם הניסיונות של Apple לפתור זאת על ידי שחרור גרסאות מינוריות, לא צלחו.

לקראת סוף 2010, האיטיות הבלתי נסבלת של ה-iPhone 3G הפכה עבורי למעיקה וחוסר הרצון (או היכולת) של Apple לפתור את הבעיה, למכשיר בן פחות משנתיים, הייתה מאוד מתסכלת.

תסכול זה התגבר בעקבות המחיר הגבוה ש-Apple דורשת עבור מוצריה – עלות השימוש ב-iPhone 3G הסתכמה עבורי ב-6 ש"ח ליום (עלות המכשיר חלקי כשנתיים של שימוש).

בסופו של דבר, לא נותרה לי ברירה – עם כל הכבוד ל-iPhone 3G וליכולת שלו, הוא צריך לשמש כטלפון וככלי לשליחת SMS וכאשר היכולת הזו נפגעת, הוא הופך לחסר תועלת.

היום, ה-iPhone 3G שלי שוכב בפינה, מבויש וחסר שימוש ומחליפו, ה-Nexus S שמריץ Android, מאפיל עליו לחלוטין הן בעושר התכונות והן במהירות שלו.

גם התכונות החדשות של iOS 5 שהוצגה השבוע, לא יצליחו לשכנע אותי לחזור ולרכוש מכשיר iPhone חדש וה-3G יזכר אצלי כ-iPhone הראשון, אבל גם האחרון…

6 תגובות לפוסט “ה-iPhone הראשון שלי”

  1. אין על אנדרואיד!!

  2. ארז חזן בתאריך 10 ביוני, 2011 בשעה 16:29

    באמת שאין על אנדרואיד!

  3. ומה מונע ממך לחזור לגרסה 3.0 שסיפקה לך את הסחורה ?
    שה כמו שתגיד לי לעבור לוויסטה מXP במקום ל7… XP == 3.0 , ווסטה == 4.0 וWIN7 – 5.0 (אולי…)

  4. *זה

  5. מייק לבנובסקי בתאריך 26 ביולי, 2011 בשעה 22:22

    שאלת תם,
    האם היה באפשרותך להשאר בגסא 3 ולהנות מכל העולמות? , אם לא, אשמח להבין מדוע.

    תודה

  6. מבחינה טכנית זה בוודאי אפשרי, אבל בגרסא 4.0 יש כמה מאות שיפורים לעומת גרסא 3.2. המשמעות להשאר עם גרסא 3.2 היא להיתקע עם מערכת הפעלה נחותה.

השארת תגובה