סאגת הכבל התת-ימי נמשכת

נדמה שאין צורך להרבות במילים על המצב העגום של החיבור של ישראל אל רשת האינטרנט הבין לאומית.  כל גולשי האינטרנט בישראל סובלים מאיטיות רבה בגישה אל שרתים בחו"ל, מקצבי הורדה אפסיים ומנחת זרוען של הספקיות ב-"עיצוב התעבורה" (Trafic Shaping) האגרסבי שהם מבצעות על החיבור לחו"ל.

הדגמה מפורטת של Trafic Shaping זה ניתן לראות בהודעה של RAFID1, שותפי לניהול פורום "רשתות ופס רחב" בתפוז, כאן.

הסיבה העיקרית למצב העגום הזה נעוצה בכך שרוב התקשורת של מדינת ישראל אל שדרת האינטרנט הבין-לאומית, מתבססת היום על זוג כבלים אופטיים תת-ימיים, הנמצאים בבעלות חברת MedNautilus.

כפי שניתן לראות במפה המצורפת, כבלים אלה יוצאים, האחד מחיפה והשני מתל-אביב, והם מתחברים למערכת הכבלים האירופאית בעיר קטניה שבסיציליה.  משם מתחברים הכבלים אל רשת האינטרנט האירופאית.

שני הכבלים של MedNautilus, אשר נמצאת בבעלותה המלאה של חברת "טלקום-איטליה", הם ברוחב פס של 3.84Tbps (כלומר טרה-ביט לשניה) ומספקים למעלה מ-90% מנפח תעבורת האינטרנט של ישראל אל העולם.

מצב זה הופך את MedNautilus למונופול בתחום העברת תקשורת האינטרנט מישראל לחו"ל, דבר אשר בא לידי ביטוי באופן ההתקשרות והתעריפים אותם גובה החברה מלקוחותיה – חברות ה-ISP ושירותי הטלפון הבין לאומיים כמו בזק-בין לאומי, נטוויז'ן וסמייל-012.

סיטואציה זו הביאה לא מעט גופיים מסחריים לבחון את האפשרות להנחת כבל תקשורת תת-ימי מתחרה.

הקבוצה הראשונה שהודיעה על הנחת כבל מתחרה היתה חברת BGM טלקום, שבראשה עומד איש העסקים דדי בורוביץ (מבעלי חברת "אל-על").  החברה הגישה ביוני 2010 בקשה למשרד התקשורת ואף קיבלה רישיון לשם הנחת הכבל, אך מיזם זה דעך, ככל הנראה, בגלל חוסר כדאיות כלכלית.

מספר שבועות לאחר מכן קפצו על עגלת הכבל התת-ימי יזמי ההיטק, האחים יהודה וזהר זיסאפל, בעלי חברת רד-בינת, אך בשלב זה לא ברור הכיוון אילו המיזם הזה.

הקבוצה האחרונה שעושה צעדים משמעותיים בתחום זה היא חברת בזק בין-לאומי, הנמצאת בבעלותה המלאה של חברת "בזק".  הדירקטוריון של חברת "בזק" אישר לחברה הבת תקציב לצורך הנחת כבל תקשורת תת-ימי שיחבר את ישראל לשדרת האינטרנט.

ישראל זקוקה היום, כמעט באופן נואש, לכבל תקשורת בין לאומי חדש ולתחרות אמיתית בתחום זה.  רשימת הנשכרים מכך תהיה ארוכה – גולשי האינטרנט שיוכלו לנצל את רוחב הפס שרכשו גם מול שרתים בחו"ל וספקי התקשורת שיוכלו, אחרי שנים של מונופול, לבחור את הספק המתאים להם ביותר.

חובה על משרד התקשורת לקדם ולסייע למיזמים אלה, גם במחיר של מתן הקלות והגנות מפני כוחה המונופוליסטי של חברת Med Nautilus.

14 תגובות לפוסט “סאגת הכבל התת-ימי נמשכת”

  1. לדעתי העיצוב תעבורה בארץ נובע בעקבות תמחור שגוי
    של החבילות גלישה. צריך לעבור לחבילות מוגבלות בנפח
    ואז הישראלי יהיה פחות בזבזן.

    מעניין כמה תופסים תוכנות חלוקת הקבצים מהתעבורה
    הכללית…

  2. תוכנות שיתוף הקבצים מהוות אחוז ניכר מאוד מנפח התעבורה מחו"ל. ההערכות נעות בין 60% ל-80%, תלוי את מי שואלים. לגבי נושא תמחור החבילה, אני בעקרון מסכים איתך. ראה POST שפרסמתי לפני כמה שבועות בנושא הזה — https://www.netcheif.com/blog/?p=757

  3. אחד שקורא בתאריך 3 בנובמבר, 2010 בשעה 01:42

    שמעתי פעם על ההגבלות של הספקיות אינטרנט על הרוחב פס והבנתי שבזק בינלאומי מגבילים מאוד..
    לפי דעתי היוםפ כבר כמעט לא מגבילים, אני נמצא בנטויז'ן 013 עם חבילה של 1.5M ואם אני מוריד עם מנהלי הורדות ותוכנות טובות אני מוריד על מהירות מקסימלית (utorrent,jdownloader).
    כתבה מעולה ד"א, לא דובר פה על NGN, אפשר לדעת איך זה מתקשר? בכל זאת הם מציעים מהירות אינטרנט מעולה ומספקת.

  4. אריאל בתאריך 6 בנובמבר, 2010 בשעה 19:37

    נמאס לי לשמוע כבר על חבילות מוגבלות בנפח
    אתם לא מבינים שזה יוצר האטה של הקידמה
    ברגע שמצמצמים את השימוש ברשת האינטרנט ע"י הגבלה של כמות הנפח אתה בטוח תיצור האטה טכנולוגית בנושא
    ותצא מופסד במקום נשכר

  5. לאריאל — על פי ההיגיון שלך גם השימוש בחשמל צריך להיות ללא הגבלה. השימוש במחשבים צורך חשמל ומכיוון שהחשמל עולה כסף, על פי נפח השימוש, הרי שזה יוצר "האטה טכנולוגית". אז יאללה — תתחיל לקדם את היוזמה של תשלום קבוע על שימוש בחשמל…

  6. אם נשווה רשת חשמל לרשת אינטרנט הרי בשניהם יש תשתית.
    רק שבאינטרנט לא צריך לשרוף דלק כדי לספק תקשורת על התשתית.
    אז רשת אינטרנט היא לא כמו רשת החשמל.
    היא יותר כמו כביש מהיר.
    בכביש מהיר יש עלות הקמה ועלות תחזוקה.
    כל רחב משלם או מס למדינה על תחזוקת הכביש, או תעריף מסוים לחברה שלה שייך הכביש (בוא נאמר תעריף חודשי).
    עכשיו דמיינו שבמקום לשלם תעריף חודשי אתם תשלמו על כל רחוב שתיכנסו אליו.
    האם זה לא יגביל את המדינה ויפגע בכולם בכל תחום ?

    אותו דבר באינטרנט.
    אם אנשים יצטרכו לחשוב כמה יעלה להם לצפות בסרטים בYOUTUBE או לגבות את המידע לשירות של גוגל, אז זה יפגע באותם יזמים ושירותים וכמובן במשתמשים.

    אז כן, גבית תשלום על פי כמות תעבורה זה לא רעיון טוב בכלל.
    אם זה היה קיים עדייו בעולם אז הרבה מאוד מהדברים שקיימים היום באינטרנט לא היו קיימים.
    ודברים חדשים שאולי יהיו בעתיד לעולם לא יתקיימו.

  7. אתה כותב — "רק שבאינטרנט לא צריך לשרוף דלק כדי לספק תקשורת על התשתית". על מה לדעתך פועלת רשת האינטרנט? על אוויר? לצורך הפעלת רשת האינטרנט נדרשים התקנים (נתבים, SWITCH-ים וכיוב') שפועלים על חשמל…

  8. רק רציתי לציין טעות אחת שמופיעה בכתבה הזאת, העיר צ'אניה לא נמצאת באי סיציליה כי אם באי כרתים ששייך ליוון ולא לאיטליה.

  9. כפי שתוכל להבחין במפה המצורפת לפוסט, הכבל הימי של ישראל נוחת בקטניה שבסיציליה. זה נכון שיש בכרתים עיר שנקראת צ'אניה אבל היא לא קשורה לסיפור הכבל התת ימי של ישראל.

  10. אבל לפי המפה שפרסמת, הכבל שיוצא מישראל נכנס לצ'אניה עוד לפני שהוא מגיע לסיציליה, בגלל זה חשבתי שעל זה דיברת.

  11. שים לב שהכבל עליו אני מדבר צבוע בצפה בצבע כחול. הכבל הזה נוחת בסיציליה.

  12. בכרתים זה חאניה, לא צ'אניה. יש לומר: חאניה.

  13. נכון לפברואר 2012 פריסת הכבלים של בזק בין לאומי וקבוצת TAMERS הסתיימה. את מפת הכבלים התת ימיים העולמית ניתן למצוא כאן — http://www.submarinecablemap.com. את האתר של קבוצת TAMERS ניתן למצוא פה – http://www.tamarestelecom.com.

  14. […] ובעיקר בתקשורת לחו"ל.  צוואר הבקבוק לחו"ל נובע מחוסר התחרות בתחום זה ורוחבי הפס הנמוכים שרוכשים ה-ISP.  לפני מספר […]

השארת תגובה