מהי באמת מהירות האינטרנט בישראל?

אתמול התפרסמה בכלכליסט ידיעה סנסציונית על כך שישראל נפלה למקום ה-70 במדד מהירות האינטרנט העולמי, עם מהירות הורדה ממוצעת של 7.6Mbps.

תוצאות הסקר, שנערך ופורסם על ידי חברת Cable הבריטית (שדומה במהותה לאתר "כמהזה" הישראלי), לא מפרטות את המתודולוגיה שעל פיה בוצעה הבדיקה, מול איזה שרתים בדיוק היא נערכה ומה המיקום הגאוגרפי שלהם.

לאור התוצאות הלא מחמיאות הללו, החלטתי לבצע השוואה קטנה.  כך למשל, אם בודקים את ההמהירות הממוצעת באתר speedtest.net מגלים תמונה אחרת לחלוטין.

על פי הנתונים של חברת המדידה הזו ישראל ממוקמת במקום ה-27 בעולם עם מהירות הורדה ממוצעת של כ-59Mbps.  מהירות זו עולה על המהירות הממוצעת העולמית.

יתר על כן, על פי נתוני speedtest גם מהירות העלאה הממוצעת בישראל היא ממש לא רעה – 12.9Mbps.

אבל אם רוצים לגמרי להתבלבל, אפשר גם לבדוק מה דעתה של חברת Netflix על מהירות האינטרנט בישראל.

על פי הנתונים של חברה זו, המצב של האינטרנט בישראל הוא ממש ממש גרוע – אצלה נמדדה מהירות של 4Mbps.

מבולבלים?  אתם כנראה לא לבד.

מה לדעתכם המהירות האמיתית של האינטרנט בישראל?

6 תגובות לפוסט “מהי באמת מהירות האינטרנט בישראל?”

  1. יהודה פ בתאריך 12 ביולי, 2018 בשעה 21:23

    מהניסיון המעט שלי המהירות המעשית בשטח תלויה מאוד במיקום ובאפשרויות התשתית באזור.

    בדירה שלי אני מקבל 60/3 בערך (בחיבור חוטי)
    בבית של חבר שגר בשכונת יוקרה בירושלים, הוא מקבל באופן רשמי מקסימום 20/2 (בגלל המרחק מהארון תקשורת)
    למעשה לפעמים זה צונח ללא סיבה ל 1/0.1, שזה בדיחה,
    כל פעם הוא מתקשר לבזק (ספק התשתית היחיד באזור) והם שולחים טכנאי כדי לתקן, ואז זה עובד לחודש נוסף +-,
    בשיחות עם הטכנאי הוא אומר שיש בעיה עם הכבל מהארון תקשורת, אבל בזק לא מוכנים לטפל בזה כי זה פרטי צמוד קרקע, ועדין לא הצלחתי למצוא לו חשמלאי או איש תקשורת שיודע להחליף את הכבל הסורר.
    הוט לא מוכנים לפרוס תשתית באזור, אני משער שפשוט לא שווה להם להכנס לרחוב שכולו בתים ללא בנינים, למרות שברחוב המקביל יש להם תשתית.

    מהירות העלאה בישראל היא סיפור בפני עצמו,
    לא בזק ולא הוט נותנים מהירות העלאה של יותר מ 3 מגה בערך, כך שמי שחייב מהירות העלאה טובה יותר, חייב לרכוש ציוד גלישה מבוסס סים כדי שיוכל להנות ממהירות העלאה סבירה במקצת, אך כמובן עם מגבלות נפח, אז יתכן שהוא יצתרך להחזיק כמה סימים,

    הסיפור של מהירות ההעלאה בישראל הכי משגע אותי אישית,
    אנחנו בדור שהכל מבוסס ענן, וזה מחייב חיבור Up יציב מהיר וטוב, חבר שלי החליט שהוא רוצה לעשות גיבוי של כל הקבצים החשובים שלו לענן, דבר שלקח לו כ 3 חודשים !!!

    לפני תקופה קצרה גרתי בחוף המזרחי של ארצות הברית שם נהניתי מחיבור איטי יחסית לאזור של 50/25 באופן רשמי, ובאופן מעשי 60/27 עם 0 ניתוקים

    המסקנה האישית שלי, האינטרנט בישראל טעון שיפור דחוף ב:
    א. מהירות העלאה שתהיה לפחות 50% ממהירות ההורדה
    ב. שיפור התשתית בשטח באזורים שדורשים שיפור
    ג. האצת פריסת רשתות הפייבר

  2. Nachum37 בתאריך 13 ביולי, 2018 בשעה 00:14

    המהירות בישראל מאוד לא אחידה, וזו כנראה הסיבה לשוני הקיצוני במדידות.
    בקצה האחד ישנם מנויי הסיבים שמבצעים בדיקות במהירויות של מאות מגה עד Gb. באמצע הסקאלה ישנם מנויי האינטרנט המהיר יחסית כגון המנויים עסקיים של 500/10, עובר ב 200/5 של הוט וכלה ב 100/3 של בזק. ובקצה האחרון המון בדיקות של מנויים ותיקים שמחזיקים בקווים של 15-40 מגה ביט, או גרוע מכך בדיקות מסלולר באזורי כיסוי חלש.

    דרוש חישוב מתמטי מסובך ביותר כדי להפיק ממוצע או חציון מהנתונים הללו, וגם הוא לא יהיה משמעותי במיוחד.

    אזי אם השאלה היא "מה דעתי", התשובה היא שהאינטרנט בישראל פח אשפה, בעיקר בגלל מהירות ההעלאה הנמוכה ופריסת תשתיות גרועה.

  3. צביקה ברק בתאריך 13 ביולי, 2018 בשעה 07:08

    אני חי בקיבוץ גינוסר בצפון, יש לנו כאן סיב אופטי עם מהירויות של 85 מגה ביט הורדה ו95 מגה ביט העלאה.
    זה לא רע ביחס לממוצע בארץ.

  4. ניר שקד בתאריך 13 ביולי, 2018 בשעה 08:19

    שלום רב,
    אני חושב שיש להבדיל בין המהירות של התשתית ובין המהירות של ספק השרות (לדוגמא: תשתית בזק וספק שרות אינטרנט זהב). השילוב בין השניים קובע ומכאן נובעים הבדלי התוצאות. באם התשתית היתה מוחלפת בסיבים אופטיים (אנו מפגרים בנקודה זו מאד) הרי המדידה היתה חד משמעית.
    מעבר לזה בעיה נוספת הינה הפצת האינטרנט ברשת הביתית שגם היא משפיעה על התוצאה. ברור שמי שמתמש בפתרונות קוויים כגון כבלי Ethernet או טכנולגיות קוויות כגון GHN (בזק, פאורנט) יקבל ביצועים הקרובים לביצועי המודם שלו.

  5. בתור מי שכתב את הידיעה הזו וכמישהו שהינו בעל ניסיון בתחום לאחר כמה שנים טובות בבקרת הרשת של בב"ל, התוצאות האלה לא הפתיעו אותי. אתר ספידטסט לטעמי אינו מדד נכון מפני שהוא מבצע את הבדיקה מול השרת הקרוב והמהיר ביותר שהוא מוצא. למשל אם אתם מחוברים עם נטוויז'ן הוא יבדוק את המהירות מול השרתים של סלקום. החברות מכירות ומשתמשות באתר הזה בעצמן ואני די בטוח שהן מבצעות טראפיק שייפינג כדי לספק את המהירות הגבוהה ביותר שניתן כשהן מזהות ביצוע בדיקה דרך האתר. הבדיקה שהופיעה באתר של כייבל היא אגרגציה של 163 מיליון בדיקות שבוצעו דרך שרתי החברה. הנתונים שלה נראים אמינים הרבה יותר מאשר אלה של ספידטסט, גם נטפליקס היא מדד מצוין מכיוון שכל בדיקה מתבצעת במהלך התחברות לצפייה בתכנים מה שמאפשר מדידה מתמשכת ואמינה.

  6. לדעתי אחת הבעיות שגורמות לעיכוב בהתפתחות של אינטרנט בארץ זאת הקומבינה שחברת תקשורת בארץ המציאו "המהירות המקסימלית". ברוב ארצות בעולם כשחברה מציעה חבילה של 100 מגה זה מהירות המינימום שהיא מתחיבת לספק אבל בארץ הכל הפוך. אם המדינה דרך רגולציה תחייב את חברות תקשורת להציעה ללקוחות חבילות לפי מהירות המינימום ואם החברה לא תעמוד בהתחייבות תקבל קנס. יש מי שיגידו שהמדינה לא צריכה להתערב אבל עובדה שעד היום אף חברה בארץ לא הציעה ללקוחות שלה מהירות מינימום נורמלית. כש לדוגמא הוט מתחייבת למהירות מינימום של 0.01 מגה איך אפשר לצפות להתפתחות של מהירות בארץ.

השארת תגובה