מחשבים, נתבים ושעון קיץ

במשך שנים רבות היווה "שעון הקיץ" סלע מחלוקת בין הציבור הדתי לציבור החילוני וההחלטה לגבי הפעלתו היתה שרירותית ובלתי עקבית.  כתוצאה מכך, עד לפני כשלוש שנים, כל מעבר ל-"שעון קיץ" וחזרה ל-"שעון חורף", לוותה בבלאגן וכאב ראש לא קטן כיוון שבעלי המחשבים (או מנהלי הרשת שלהם) נדרשו לבצע התאמה ידנית של שעוני המחשב. 

ההתאמה הידנית יצרה בלבול רב, בעיקר ביומני הפגישות הממוחשבים (Outlook), והוותיקים שבינכם בוודאי זוכרים שלפחות פעם אחת הגיעו לפגישות שלהם שעה מוקדם מהצפוי ולעיתים, אף גרוע מכך, שעה מאוחר מדי…

בשנים האחרונות המעברים אל ומ-"שעון קיץ" הפכו להיות פשוטים יותר בגלל תיקון ל-"חוק קביעת הזמן", שעבר בכנסת בראשית 2005.  על פי החוק, המהווה מופת לפשרה המתקבלת במדינה בה אין הפרדה בין "דת" ל-"מדינה", "שעון הקיץ" מתחיל במועד הנקבע לפי הלוח הלועזי (2 לפנות בוקר ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל) ומסתיים במועד הנקבע לפי הלוח העברי (2 לפנות בוקר במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים). 

אי לכך, בסוף השבוע הקרוב, בלילה בין יום חמישי לשישי (26/3/2010), תעבור מדינת ישראל ל-"שעון קיץ".  בשעה 2:00 בלילה השעון יוזז שעה אחת קדימה, השעה תהיה 3:00 וכולנו נפסיד שעת שינה אחת.  למי שכבר מסתכל קדימה, המעבר חזרה ל-"שעון חורף" יתרחש ב-12 לספטמבר 2010.

בעקבות החוק, שהגדיר כללים קבועים למועדים בהם עוברים בישראל ל-"שעון קיץ" ומתי חוזרים ל-"שעון חורף", הפיצה חברת "מיקרוסופט" במהלך שנת 2007 תיקון למערכת ההפעלה XP.  תיקון זה מעדכן את שעון המחשב באופן אוטומטי במועדי המעבר.  באופן דומה יושם ב-Windows Vista וב-Windows 7 מנגנון אוטומטי המכוון את הזמן.  מידע מפורט בנושא זה, מאתר מיקרוסופט ישראל, ניתן למצוא כאן.

פתרון בעית המעבר אל "שעון הקיץ" ברמת מערכת ההפעלה שם קץ לבלאגן לא רק במחשבים עצמם, אלא גם בחלק מרכיבי הציוד ההקפי המחובר אל המחשבים.  לדוגמא, מדפסות משולבות הכוללות שעון והמתעדכנות משעון מערכת המחשב באופן אוטומטי.  אולם לצד המכשירים המתעדכנים אוטומטית, ישנם עדיין לא מעט כאלה בהם נדרש עידכון ידני, ובמיוחד נתבים.

בחלק גדול מהנתבים הראשונים ששווקו בתחילת שנות ה-2000 לא היה כלל שעון (לדוגמא, ב-BEFW11S4 של Linksys) וגם היום, במרבית נקודות הגישה היעודיות (Access Point) כמו ה-EW-7206APg של Edimax אין שעון.

עם התפתחות הנתבים, החלו היצרנים לשלב בהם שעון ובכדי לשמור על דיוקם ועדכניותם, הן יישמו שיטות שונות.  אחת הדרכים העיקריות בהן משתמשים היצרנים היא שימוש בשרתי NTP (ראשי תיבות של Network Time Protocol).  מדובר בפרוטוקול המאפשר לכל התקן המחובר לרשת האינטרנט, לסנכרן את השעון שלו מתוך שעון מרכזי אחד.  על מנת למנוע עומס על שרת מרכזי אחד, מיושמת בפרוטוקול זו היררכיה, הדומה במהותה לשרתי ה-DNS, בה ישנם שרתי NTP משניים השואבים את הזמן מאותו שרת מרכזי.

חברת Linksys בחרה ליישם בנתבים שלה שיטה פשטנית, בה המשתמש נדרש לציין רק את איזור הזמן (Time Zone) בו הוא נמצא ואת רצונו בהתאמה אוטומטית ל-"שעון קיץ".  כיוון שההתאמה האוטומטית ל-"שעון קיץ" מתבצעת על פי הכללים הנהוגים בארה"ב, הרי שהיא אינה מתאימה לאלה הנהוגים באירופה או בישראל.  למשתמש גם אין שליטה על שרת ה-NTP ממנו יתבצע העדכון ועל התדירות בו הוא יבוצע.

חברת Edimax בחרה בגישה מרחיבה מעט יותר.  המשתמש נדרש לציין את איזור הזמן בו הוא נמצא, אך בנוסף הוא יכול לקבוע את כתובת ה-IP של שרת ה-NTP בו הוא מעוניין להשתמש.  כמו כן, יכול המשתמש לקבוע את תאריך המעבר אל ומ-"שעון קיץ", אך לא את השעה הספציפית בה המעבר יבוצע.  

הגמישות הרבה יותר של הנתבים של Edimax בקביעת מועדי המעבר אל ומ-"שעון הקיץ", הופכים אותם מתאימים יותר לשימוש בישראל.  יחד עם זאת, גם בנתבים של Edimax לא ניתן לקבוע את התדירות בה יתעדכן השעון של הנתב משרת ה-NTP שצויין.

בנתבים של חברת D-Link מקבל המשתמש שליטה רחבה יותר על נושא קביעת הזמן.  מעבר לקביעת איזור הזמן, יכול המשתמש לקבוע את המועד המדויק (תאריך ושעה) למעבר אל ומ-"שעון קיץ".  למשתמש יש גם גמישות בקביעת שם שרת ה-NTP ממנו יבוצע הסנכרון והוא יכול לבחור בין שרתים של חברת D-Link לבין כל שרת אחר שיבחר. 

בנוסף, ניתנת למשתמש לקרוא את שעון המחשב ולסנכרן ממנו את שעון הנתב.  יחד עם זאת, גם בנתבים של D-Link לא ניתן לקבוע את התדירות בו יבצוע העדכון משרת ה-NTP או מהמחשב.

כפי שניתן להבחין, למרות הגישות השונות, באף אחד מהנתבים אין מעבר אוטומטי אל ומ-"שעון קיץ" על פי הכללים הנהוגים בישראל ועל המשתמש לבצע התאמות אלה בעצמו.  על מנת ליישם את המעבר ל-"שעון קיץ" בנתבים של חברת Linksys יש להעביר את איזור זמן מישראל (GMT+2) לאיזור זמן GMT+3, כמו דרום אפריקה ובנתבים של Edimax ו-D-Link יש לקבוע את תאריכי המעבר.

למרות כל האמור לעיל חשוב לזכור שאין כמעט שום חשיבות למידת העדכניות של שעון הנתב וגם אם השעון אינו מעודכן, הנתב יתפקד כרגיל.  יחד עם זאת, מי שרוצה שההודעות בלוג (log) של הנתב ישאו חותמת זמן (time stamp) עדכנית, נדרש להיכנס אל תפריטי הנתב ולעדכן את השעון באופן ידני.

המעונינים במידע מפורט יותר בנושא "שעון קיץ" יכולים להעזר באתר ויקיפדיה.

7 תגובות לפוסט “מחשבים, נתבים ושעון קיץ”

  1. אלעד בתאריך 22 במרץ, 2010 בשעה 19:22

    בשביל מה לטרוח לעדכן את שעון של נתב לשעון קייץ? עדיף להשאיר אותו על אזור קבוע כל השנהת ממילא לא מסתכלים על הנתב גדי לדעת מה השעה.

  2. תקרא את הפסקה האחרונה.

  3. יש שרת NTP שמותאם עבור ישראל?

  4. אין משמעות למונח "שרת NTP שמותאם עבור ישראל". שרתי NTP מציינים את השעה לפי אזור זמן GMT (גריניץ') ללא תיקון עבור "שעון קיץ".

  5. אחד שקורא בתאריך 23 במרץ, 2010 בשעה 21:41

    כתבה קצת סתמית לעניות דעתי..

  6. יש לי שאלה: אם יש לי סלולרי יש לו שעון שמסונכרן לרשת של חברת הסלולר, ויש לו גם שעון פנימי . איזה מהשעונים גובר במעברים בין שעון חורף לשעון קיץ? בהנחה ששעון הפנימי אינו מעודכן כנדרש.

  7. זה תלוי בהגדרה הזמן בטלפון שלך. אם ההגדרה היא לקבל את הזמן מהספק הסלולרי, הרי שהשעון יתעדכן באופן אוטומטי.

השארת תגובה