שטפון של מערכות Mesh אלחוטיות ביתיות

Orbi_RBK50_Heroבימים האחרונים הושקו שתי מערכות mesh אלחוטיות שנועדו לפתור בעיות כיסוי בסביבה ביתית.

הראשונה מביניהן, המכונה Orbi, הוכרזה על ידי חברת NetGear שלשום (22/8/2016) והיא כוללת שני אלמנטים.  האלמנט המרכזי במערכת הוא ראוטר סטנדרטי והשני הוא נקודת גישה אלחוטית (Satellite) המתקשרת עם הנתב באופן אלחוטי על ערוץ יעודי.

הראוטר במערכת ה-Orbi כולל 3 יציאות LAN במהירות 1G והאלמנט הלוויני 4 יציאות הפועלות באותה מהירות.  בכל אחד מהאלמנטים מותקנת כניסת USB 2.0 ואת הגדרת המערכת ניתן לבצע באמצעות אפליקציה יעודית, שיש להתקין על הטלפון החכם של המשתמש.

חברת Netgear מבטיחה שלקראת זמינות המערכת, בחודש ספטמבר השנה, בעלות של $400, ניתן יהיה לרכוש אלמנטים לוויניים נוספים ולהגדיר אותם לעבודה מול שאר הרכיבים, זאת באמצעות האפליקציה האמורה.

ALLY_Systemאתמול (23/8/2016) הציגה חברת Amped Wireless מערכת המכונה ALLY שאף היא מורכבת מ-2 אלמנטים – נתב ומגדיל טווח אלחוטי (extender).  על פי הנתונים הטכניים, המערכת מסתמנת כסט סטנדרטי לחלוטין ופרט ליכולת הגדרה באמצעות אפליקציה סלולרית ותמיכה מובנת ב-AVG, היא אינה שונה משילוב מקובל של נתבים ונקודת גישה.

ארבע הכניסות הקוויות של הנתב תומכות ב-1G והוא כולל יציאת USB 3.0 ואילו ה-extender כולל רק כניסה אחת של 1G.  מבחינה אלחוטית המערכת מקוטלגת כ-AC1900 ועלותה $380.  היא תהיה זמינה לרכישה במהלך חודש אוקטובר השנה.

שתי מערכות אלה מצטרפות לעוד שני מוצרים דומים שהושקו השנה – ה-Eero וה-Luma, שתיהן בנות 3 אלמנטים, בעלות של $500 ו-$400 בהתאמה.  מוצרים אלה, שכבר זמינים לרכישה בשוק, לא הצליחו להציע ביצועים מרשימים והביקורות עליהם מעורבות.

עיקר הביקורת הוא על הדלות ביציאות קוויות, ממשק המשתמש המינימליסטי, שאינו כולל תכונות המקובלות בנתבים בייתים נפוצים ויכולת אלחוטית שאינה אחידה.  בנוסף, המחיר היקר שלהן וחוסר היכולת ליבא אותם לארץ באופן מסודר, הופכים אותם למוצר נישתי הרחוק מהישג ידו של הלקוח הישראלי.

למרות גל המוצרים מסוג הזה, אני עדיין סבור שראוטר אלחוטי יציב ונקודות גישה אלחוטיות, המתחברות אליו באופן קווי, הם הפתרון האפקטיבי ביותר לבתים גדולים ומרובי קומות.  ניתן לקרוא על כך בפירוט בפרק האחרון של המדריך הזה.

חברת TP-Link מציגה מיתוג חדש

TP-Link_New_Logoבמסגרת מאמציה להפוך לחברה המובילה בציוד תקשורת בייתי, משיקה היום חברת TP-Link אתר אינטרנט חדש ומציגה לוגו, מוטו וסמלילים (icon) חדשים.

שינויים מיתוגיים אלה יבואו לידי ביטוי גם באריזות המוצרים השונים שהחברה מייצרת, במדריכי המשתמש שלהם וכמובן גם בכיתוב המופיע על מוצרים עצמם.

השפה השיווקית האחידה הזו תקל על הרוכשים בזיהוי התכונות הטכניות של המוצרים השונים ותאפשר להשוות ביניהם בצורה קלה ופשוטה.

החברה, שהוקמה לפני כ-20 שנה, הפכה בשנים האחרונות – ובעיקר מ-2008, עת חדרה לשוק האמריקאי, לאחת החברות המשמעותיות ביותר בתחום ציוד התקשורת הבייתית.

במסגרת זו היא מציגה נתבים חדשניים ופורצי דרך המממשים טכנולוגיות אלחוט עדכניות.  כך למשל, ה-Talon AD7200 הוא הנתב הראשון בעולם התומך באופן מלא בסטנדרט 802.11ad.  במקביל לנתבים משווקת החברה כרטיסים אלחוטיים, מתגים, נתבי VDSL, מאריכי טווח אלחוטיים (repeater) וציוד PLC להעברת תקשורת על גבי רשת החשמל.

גם בשוק הישראלי, בניצוחה של חברת בנדא-מגנטיק, הפכה TP-Link למותג מוכר ומקובל שבמסגרתו מוצגים מוצרים חדשניים ומצליחים הנמכרים בעלות הגיונית.

סטטיסטיקות מעודכנות לגבי שמות מתחם ברחבי העולם

TLDחברת Verisign, המנהלת את מרשם השמות בסיומת com ו-net, פירסמה לפני מספר שבועות את הדוח הרבעוני הראשון לשנת 2016.

על פי הסטטיסטיקות של החברה, נכון לסוף Q1/2016, רשומים בעולם כ-326 מיליון שמות מתחם, מתוכם כ-127 מיליון בסיומת com ו-16 מיליון בסיומת net.  כמות זו מייצגת גידול של 7.1% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015.

הסיומת השניה בפופולריות שלה היא tk השייכת למדינת טוקלאו הזעירה (1,500 תושבים בסה"כ) השוכנת באוקינוס השקט, במחצית הדרך בין ניו-זילנד להוואי. בסיומת tk – החינמית – רשומים כ-30 מיליון שמות מתחם.

הסיומת השלישית בפופלריות שלה היא cn השייכת לסין ואחריה מדורגת הסיומת de של גרמניה.  הסיומות net ו-org מדורגות במקומות ה-5 וה-6 בהתאמה ואת שלושת המקומות הבאים תופסות אנגליה (uk), רוסיה (ru) והולנד (nl).  את העשיריה הראשונה סוגרת הסיומת info.

בשנים האחרונות נפתחו לרישום סיומות חדשות (ngTLD) וכיום רשומים בהן כ-23 מיליון שמות מתחם (כ-7% מכלל שמות המתחם).  הסיומת הפופולרית ביותר היא xyz עם כ-6.5 מיליון שמות ו-top עם כ-3 מיליון שמות.  מידע מלא ועדכני על התפלגות הרישום של ה-ngTLD ניתן למצוא כאן ואת הרשימה המלאה שלהם כאן.

בישראל רשומים היום כ-240,000 שמות מתחם המנוהלים על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.  כמות זו ממקמת את ישראל סביב המקום ה-40 בעולם, זאת מתוך כ-250 סיומות בין לאומיות (ccTLD).

את הדוח הרבעוני של Verisign ניתן למצוא כאן.

ה-FCC מאלץ את TP-LINK לשנות את מדיניותה לגבי קושחות צד שלישי

TP-LINK Logoלרשות התקשורת האמריקאית (ה-FCC), המקבילה למשרד התקשורת הישראלית, יש ככל הנראה קצת יותר ביצים מול חברות שלא מתיישרות על פי החוקים והתקנות.

על פי הודעה לעיתונות שפורסמה אתמול, מסתבר שבמסגרת חקירה של ה-FCC נמצא שחלק מהנתבים שחברת TP-LINK שיווקה בארה"ב לא עמדו בתקנים הנדרשים.  עיקר הבעיה נמצאה ברכיב האלחוטי ששידר בערכים העולים על המקסימום המותר בתקינה האמריקאית.

על מנת שתוכל להמשיך ולפעול בארה"ב נאלצה TP-LINK להגיע לפשרה עם ה-FCC שבה הוטל על החברה קנס של $200,000.  בנוסף לקנס, החברה – בניגוד להודעתה מלפני מספר חודשים – גם אולצה לשתף פעולה עם מפתחי קושחות צד שלישי ולאפשר התקנתן על הנתבים שלה.

אלה הן חדשות טובות מאוד המבטיחות ששוק הקושחות החליפיות ימשיך להוות אלטרנטיבה למשתמשים מתוחכמים המעוניינים לנצל את החומרה שברשותם בצורה טובה יותר.

מי שמעוניין בנוסח המלא של ההסכם שנחתם בין ה-FCC ל-TP-LINK יוכל למצוא אותו כאן.

אזהרה: חברת TP-LINK איבדה שני שמות מתחם המשמשים להגדרת מוצריה

TL-WR842NDעל מנת להקל את תהליך ההגדרה של מוצריהן, מרבית היצרניות נוהגות לעשות שימוש בשם מתחם (URL) במקום בכתובת IP ספציפית.

כתוצאה מכך, הכניסה למנגנון הניהול של הנתב נעשית באמצעות כתובת ידידותית ופוטרת את המשתמש מבירור מעיק של כתובת ה-IP של הנתב או נקודת הגישה.

כך למשל, לצורך הגדרת נתביה, חברת Edimax עושה שימוש ב-URL בשם ‏http://edimax.setup במקום בכתובת 192.168.2.1 וחברת Netgear עושה שימוש ב-http://www.routerlogin.net במקום ב-192.168.1.1.

גם חברת TP-LINK עושה שימוש במנגנון מסוג זה כשלהגדרת הנתבים היא משתמשת ב-http://www.tplinklogin.net ובמקרה של נקודות גישה ב-http://tplinkextender.net.

TL-WA830REבתמונה הראשונה בפוסט זה ניתן לראות את הנתב TL-WR842ND כאשר על המדבקה בחלקו התחתון מופיעה כתובת ה-URL לצורך הגדרתו.

בתמונה השניה ניתן לראות את המדבקה בתחתיתו של ה-AP מדגם TL-WA830RE.

כיוון שה-URL-ים הללו הם שמות מתחם לכל דבר ועניין, מדי תקופה, על החברות העושות בהן שימוש לחדש את רישומן במרשם הרלוונטי.  כך למשל נראה מרשם ה-WHOIS של www.routerlogin.net של חברת Netgear.

TPLINKEXTENDER-NETלאחרונה גילה מומחה אבטחה ישראלי בשם אמיתי דן כי חברת TP-LINK שכחה לחדש את הרישום של שני שמות מתחם ההגדרות שלה ובפועל, מי שמשתמש ב-URL הללו, מגיע למקומות אחרים לחלוטין.

כך למשל ה-URL להגדרת נתבים (http://www.tplinklogin.net) נמצא בידיים של חברה אוסטרלית וה-URL להגדרת נקודות הגישה נמצא בידיים של חברה הרשומה בפנמה.

בשלב זה, משתמש במוצרי של חברת TP-LINK, שירצה להגדיר את המוצרים שלו תוך שימוש ב-URL האמורים, יגיע – במקום לדף ההגדרות – לדפי המכירה של שני שמות מתחם אלה. מעבר לאי נוחות הנובעת מכשל זה, במידה ומתחמים אלה ימכרו לידיים זדוניות הרי שמדובר בסיכון אבטחתי משמעותי שיש להיות מודעים אליו.

לפיכך, ועל מנת להימנע מהפתעות לא נעימות, מומלץ להימנע משימוש בשמות ה-URL ולבצע את הגדרות המוצרים באמצעות כתובת ה-IP הייעודית שלהן.

חברת Netgear מכריזה על מודם VDSL חדש

Netgear DM200רגע, רגע.

לפני שאתה צוללים לפוסט הזה מומלץ שתקראו את כותרת הפוסט פעם נוספת – חברת Netgear מכריזה על מודם VDSL חדש.

לצד ביקוש גובר והולך, הנובע מהתחזקותן של חברות "השוק הסיטונאי", הרי מזה זמן רב מורגש חסרונם של מודמי VDSL בשוק הישראלי.

הצורך במוצר מסוג זה נובע מהרצון של לקוחות רבים להשתמש בנתבים אוניברסלים, שאינם כוללים מודם ומפגינים יכולת וביצועים טובים מאלה של  נתב VDSL משולבים.

עד היום, הפתרון שניתן למשתמשים אלה היה לרכוש נתב VDSL זול ופשוט, להפוך אותו למודם נטו (bridge) ואז לחבר אליו נתב אוניברסלי.

נתבים פשוטים כאלה הומלצו על ידי לא פעם והם כללו דגמים הנמכרים בחו"ל (כמו ה-C1000A או ה-Q1000 הנמכרים ב-EBAY) והן כאלה הנמכרים בארץ (כמו ה-TD-W9970 של חברת TP-LINK או ה-DSL-G225 של חברת D-LINK).

בשבוע שעבר הכריזה חברת Netgear על מודם VDSL המוסיף מימד נוסף לתמונה הזו.  המודם המכונה DM200, כולל את כל התכונות המצופות ממודם VDSL – מצד אחד הוא תומך ב-VDSL2 וב-Vectoring ומצד שני הוא תואם לאחור גם לחיבורי ADSL.

Netgear DM200 Front and Backכצפוי, בחלקו האחורי ניתן למצוא שקע RJ11 לחיבור קו הטלפון ויציאת LAN אחת הפועלת במהירות של עד 100Mbps.  בנוסף ניתן למצוא שם שקע לחיבור ספק כוח (12V, 0.5A), כפתור כיבוי/הדלקה ולחצן Reset.

בחלקו הקדמי של המודם ממוקמות 3 נוריות LED – מתח, חיבור xDSL וחיבור LAN.

למרות שיציאת ה-LAN מיועדת, בראש ובראשונה, להתחבר אל נתב אוניברסלי (ובמידת הצורך, ישירות למחשב) ניתן לאלץ את המודם לתפקד כנתב פשוט וחלש, הנטול יכולת אלחוטית.  הוראות לביצוע הגדרה זו ניתן למצוא במדריך המשתמש המפורט של ה-DM200.

ה-DM200 יהיה זמין בארה"ב בחודשים הקרובים אבל באירופה הזמינות שלו הרבה יותר אטרקטיבית.  בשלב זה ניתן להזמינו מחנות אמאזון הבריטית עם מועד אספקה של כשבועיים וחצי.  עלות ה-DM200, כולל מיסים ומשלוח עד הבית בישראל, עומדת על כ-50 ליש"ט המתרגמים לכ-250 שקל.

קושחת DD-WRT הופכת נתב בעייתי לסוס עבודה

DD-WRT_on_WRT1900ACSשני הפוסטים האחרונים שלי, שעסקו במגבלות שהוטלו בארה"ב ובאירופה, על קושחות צד שלישי, עוררו מספר שאלות לגבי האופי, הצורך והתועלת בקושחות מסוג זה.

כמעט בכל מוצר אלקטרוני מודרני הסובב אותנו, לצד החומרה המרכיבה אותו (hardware), ישנה תוכנת הפעלה המכונה קושחה (firmware).

תוכנה זו, הצרובה ברכיב הזכרון של המכשיר, מעבדת את הנתונים המגיעים אליו ומבקרת ומנטרת את פעילותו.  במקרים בהם ניתן לעדכן את הקושחה, הדבר נעשה על מנת לתקן באגים או בכדי להוסיף למוצר תכונות חדשות.

הנתב – אותה קופסא קטנה המפיצה את חיבור האינטרנט למחשבים ולהתקנים הניידים בבית – היא התקן משולב של חומרה ותוכנה הכוללת מעבד, זכרון, ממשקי קלט-פלט ותוכנת הפעלה.  באמצעות תוכנה זו, הפועלת בממשק אינטרנטי, יכול המשתמש לנטר את פעילות הנתב ולהגדיר את תכונותיו – פתיחת פורטים, קביעת ססמאות לרשת האלחוטית וכיוב'.

למרות שהחומרה של הנתבים כוללת אוסף רחב של תכונות, הקושחה הרשמית הצרובה בנתבים מספקת למשתמש רק את האפשרויות שהיצרנית החליטה לחשוף.  הסיבה העיקרית לנקיטת צעד זה היא שמירה על פשטות השימוש והקטנת הוצאות התמיכה הטכנית.

לעומת זאת, קושחות צד-שלישי, המפותחות על ידי קהילות קוד-פתוח, פטורות משיקולים מסוג זה.  כתוצאה מכך הן מאפשרת לנצל, בצורה רחבה ומקיפה, את כלל תכונות החומרה של הנתב ולהוציא ממנו ביצועים ותכונות שאינן קיימות בקושחה המקורית של היצרן.

דוגמא לכך ניתן למצוא בנתבים של חברת Linksys.  למרות שהחומרה של נתבים אלה היא בעלת פוטנציאל נרחב, הקושחה ש-Linksys מספקת מצומצמת מאוד ביכולתה וחסרה תכונות בסיסיות, גם כאלה שניתן למצוא בקושחות מקוריות של יצרנים אחרים.  לשמחת הרוכשים של נתבי Linksys, במרבית הדגמים של החברה ניתן לצרוב – במקום הקושחה המקורית קושחה חלופית.

לפני מספר שבועות הגיע לידי, למטרות סקירה, נתב מתקדם של חברת Linksys.  ה-WRT1900ACS הוא הדגם הבכיר במשפחת נתבי ה-WRT החדשים של החברה, המשחזרים את המורשת המפוארת של משפחה זו, והיו לי ציפיות גדולות ממנו.

כמו עם כל נתב אחר, השלב הראשון בבדיקה שלי הוא הגדרתו לתצורה סטנדרטית הכוללת החלפת כתובת הנתב ל-10.0.0138, הגדרת ה-SSID וסיסמת האבטחה, פתיחת מספר פורטים, הגדרת שירות DDNS, הגדרת שרתי ה-DNS לאלה של גוגל, קביעת מספר כתובות IP פנימיות לפי ה-MAC וכיוב'.  בעוד שההגדרה, באמצעות הממשק הסטנדרטי של Linksys, עברה בהצלחה – מהר מאוד התגלו בעיות מהותיות ביציבות התפעולית של הנתב.

בעיות יציבות אלו, שחזרו על עצמן באופן קבוע מספר רב של פעמים, החלו לצוץ דקות ספורות אחרי שהנתב החל לעבוד והתרחשו תוך 30 עד 60 דקות מרגע שהוא נכנס לפעולה מלאה.  חוסר היציבות התבטא באיבוד חיבור האינטרנט, איבוד היכולת האלחוטית ובאי יכולת לגשת לממשק הניהול באמצעות כתובת ה-IP, כאשר הדרך היחידה להתגבר עליהן היא בביצוע RESET מלא לנתב והגדרתו מחדש.

העובדה שהנתב אינו מסוגל להתמודד עם סט ההגדרות הסטנדרטיות שלי ועם עומס העבודה המוטל עליו, הפכו אותו לבלתי ראוי לסקירה ולעניות דעתי – השימוש בנתב זה, בשילוב הקושחה המקורית שלו (גירסא 1.0.0.169041 מנובמבר 2015), אינו מומלץ.  לדעה זו מצטרפים גם משתמשים רבים המדווחים בפורומים השונים על בעיות רבות שיש להם עם דגם זה (למשל כאן וכאן).

לשמחתי, DD-WRT פיתחה עבור WRT1900ACS – ביחד עם חברת Linksys – קושחה חלופית והסיטואציה אליה נקלעתי, איפשרה לי הזדמנות לבחון את יכולתה.  התקנת הקושחה עברה באופן חלק לחלוטין וכך גם הגדרת התצורה הסטנדרטית שהוזכרה.

כפי שניתן לראות בתמונת המסך בראש פוסט זה (לחיצה עליה תציג אותה באופן מלא), הנתב נשאר יציב לחלוטין במשך ימים רבים וכרגע הוא עומד על כ-3 שבועות של עבודה רציפה.  המשמעות היא שהקושחה החלופית, לא רק שמאפשרת ניצול מלא של חומרת ה-WRT1900ACS, אלא שהיא הופכת אותו יציב ויעיל.

לזכותה של חברת Linksys יש לציין שהיא הקשיבה לתלונות  הרוכשים ולפני מספר ימים היא שחררה קושחת יצרן (לא צד-שלישי) מעודכנת לנתב זה (גרסא 1.0.0.172978).  עדיין לא בדקתי את ה-WRT1900ACS עם גרסא עדכנית זו ובכוונתי לעשות זאת בעתיד הקרוב.  בכל מקרה, ובשלב זה, אפשר לציין לשבח את קושחת DD-WRT לנתב זה  שהפכה נתב בעייתי לסוס עבודה.

הגבלות חדשות על קושחות צד-שלישי

OpenWRTביום חמישי הקרוב, ה-2/6/2016, תכנס לתוקפה תקנה המחייבת משווקות של מוצרי תקשורת בארה"ב, לשלב במוצריהן מנגנונים שלא יאפשרו לקושחות צד שלישי (כמו DD-WRT) לשנות את אופן הפעולה של מנגנון ה-WiFi.

באירופה תיכנס תקנה דומה לתוקפה ב-12/6/2016 ובכך, בשני השווקים הגדולים ביותר בעולם, יוטלו מגבלות שלא יאפשרו לקושחות צד שלישי להגביר את עוצמת השידור של רכיבי ה-WiFi מעבר למותר ו/או לבחור ערוצי פעילות (channels) האסורים לשימוש.

התקנות, הן האמריקאית והו האירופאית, לא קובעת ליצרנים כיצד למנוע שינויים מסוג זה ובעקרון עומדות בפניהם שתי אפשרויות – ביטול האפשרות להתקנת קושחה חלופית או לחילופין, יישום מנגנונים שימנעו מקושחות צד שלישי מלבצע מניפולציה במרכיבים האלחוטיים של הנתבים ונקודות הגישה (AP).

בעוד שהאפשרות הראשונה היא קלה ופשוטה ליישום, השניה דורשת תכנון שונה של חומרת הנתב והיא אינה טריוויאלית ליישום.  לפיכך אין זה מפתיע שכבר לפני כ-6 שבועות הודיעה חברת TP-LINK שבנתבים מתוצרתה, שישווקו בארה"ב החל מסוף השבוע הקרוב, לא יהיה ניתן להתקין קושחה חלופית.

לעומתה, חברת Linksys הודיעה שתנהיג מדיניות שונה בין הנתבים הסטנדרטים שלה (מסדרת EA), לבין נתבים מסדרת ה-WRT הידועים בקושחה הפתוחה שלהם.  כצפוי, בסדרה הסטנדרטית שלה, תנעל חברת Linksys את הקושחה המקורית שלה ולא תאפשר התקנת קושחה חלופית.

מצד שני, בחומרה של הנתבים החדשים בסדרת ה-WRT – ה-WRT1900ACS וה-WRT1200AC – הודיעה Linksys שכבר מיושמים מנגנונים המונעים מניפולציות ברכיבים האלחוטיים ולכן בנתבים אלה אפשר יהיה להמשיך ולהתקין קושחות צד שלישי.

חברת Asus, שבמרבית נתביה ניתן להתקין קושחות צד שלישי, הודיעה שהיא תיישם מדיניות מעט שונה שלא תמנע התקנת קושחות צד שלישי על נתביה.  בשלב הראשון היא תפעל, ביחד עם המפתחים של OpenWRT ו-DD-WRT, שקושחות הצד השלישי שהם משחררים לנתבים שלה, אינם משנים את תכונות רכיבי האלחוט.  בשלב השני, שייושם בנתבים העתידיים שלה, יכללו מנגנונים שימנעו שינויים מסוג זה, כבר ברמת החומרה.

חברת Netgear הודיעה שמנגנונים המונעים מניפולציות בתכונות הרכיבים האלחוטיים של הנתבים ונקודות הגישה שלה, מיושמים כבר תקופה ארוכה ולפיכך המדיניות שלה, המאפשרת התקנת קושחות צד שלישי, לא תשתנה.

בשלב הזה חברת D-Link ושורה ארוכה של חברות קטנות יותר כמו TRENDnet, אדימקס, Amped Wireless ו-Belkin, לא פרסמו באופן רשמי את המדיניות שלהן וככל שזו תגיע לידי, אני אוסיף זאת לפוסט זה.

הוט מתחממת

BEZEQ vs. HOTבתחילת השבוע פרסם משרד התקשורת דו"ח מפורט המסכם את פניות הציבור בנושא טלקום בשנת 2015 ומשלל הנתונים הסטטיסטים המפורטים בו, דווקא זה הנוגע לתשתית האינטרנט הוא זה שמשך את ליבי.

אם מתעלמים לרגע אחד מחברת Unlimited, שהפריסה שלה מאוד מצומצמת, האפשרויות היחידות העומדות בפני מי שמעוניין בתשתית לאינטרנט הן בזק (בטכנולוגית xDSL) ו-HOT (בטכנולוגית DOCSIS).

אמנם בשנה האחרונה, עם פתיחת השוק הסיטונאי, נוצרה אפשרות לרכוש את את התשתית ממגוון ספקיות אינטרנט (כמו 012, נטוויז'ן, אקספון וכד'), אך כידוע, אצל כולן, היא מבוססת על הטכנולוגיה של חברת בזק ועדיין לא קיים שוק כזה על התשתית של HOT.

בעמוד 8 של הדו"ח משווה המשרד את מספר התלונות המוצדקות שהוגשו אליו לגבי כל אחת מהחברות ואת הדירוג שלהן על פי גודל החברה.  מההשוואה הזו עולה שחל מהפך כמעט מושלם בין בזק ל-HOT, שמן הראוי לשים אליו לב.

למרות שמצבה של בזק הוגדר כ-"תקין", הרי שבפועל היחס בין מספר התלונות המוצדקות נגדה ב-2015 לחלקה בשוק עלה פי 3 – מ-0.33 ב-2014 ל-0.9 בשנה שעברה.  לעומת זאת אצל חברת HOT נרשם שיפור משמעותי והיחס הזה ירד בחצי – מ-2.29 ל-1.1.

כלומר, מיחס של 10 תלונות מוצדקות נגד הוט לעומת 1 בלבד נגד בזק ב-2014, ב-2015 נרשם בינהן שיוויון בכמות התלונות המוצדקות.

משרד התקשורת משער שההתדרדרות של חברת בזק נובעת מפתיחת השוק הסיטונאי אך לדעתי העובדה שבזק מתקשה מאוד לספק את המהירות המאפיינת את חבילות האינטרנט שהיא משווקת, מהווה גם היא גורם משמעותי.

כידוע, לקוח שרוכש חבילה של 100M בתשתית VDSL (ואין זה משנה אם ישירות מבזק או דרך השוק הסיטונאי), מקבל בפועל כ-60M עובדה שככל הנראה משפיעה על שביעות הרצון שלו.

לעומת בזק, חברת HOT, באמצעות הטכנולוגיה שלה, מצליחה לספק את המהירות המובטחת בחבילות התשתית שלה ואין ספק ששביעות הרצון של לקוחותיה מכך היא גבוהה יותר.

אמנם לבזק יש בארסנל הטכנולוגי פתרונות למצב הזה (כמו Vectroing ו-G.Fast) אך הן עדיין לא מיושמות באופן נרחב והאחרונה מביניהן אף נמצאת בשלבי ניסוי בלבד.

בכל מקרה עד ליישומן המלא של טכנולוגיות הללו, התשתית של HOT – המספקת היום חבילות המגיעות למהירות של עד 500M, תמשיך להיות עדיפה וכך גם שביעות הרצון ממנה.

סוף עידן קושחות צד שלישי לנתבים?

DD-WRT Logoיצרניות הנתבים המשווקים בארה"ב נערכות לשינוי רגולטורי משמעותי.

שינוי זה ימנע, החל מחודש יוני השנה, שיווק ומכירה של נתבים המאפשרים התקנת קושחות צד שלישי המשנה את התכונות האלחוטיות של הנתבים.

ההערכות של היצרניות והמשווקות נובעת מתקינה חדשה של רשות התקשורת האמריקאית (ה-FCC), שמטרתה למנוע שיבושים בתקשורת ה-WiFi האלחוטית.

כידוע, חלק מקושחות הצד השלישי מאפשרות שינויים בעוצמת השידור וה-FCC מוטרד מההשלכות של המצב הזה.  על מנת להתמודד עם הסיטואציה הזו, החל מה-2/6/2016, נתבים שישווקו בארה"ב צריכים להכיל מנגנונים שלא יאפשרו לקושחות צד שלישי (כמו DD_WRT) לבצע מניפולציות על מנגנון ה-WiFi של הנתבים.

כדאי לשים לב שה-FCC האמריקאי מכוון את התקינה הזו אל יצרניות ומשווקות הנתבים ולא אל הגופים המפתחים את הקושחות החלופיות.  המשמעות היא שגם אם הגופים המפתחים את הקושחות החליפיות יבטיחו שהן אינן משנות את מאפייני התקשורת האלחוטית, ה-FCC עדין יראה ביצרניות כגוף האחראי.  הסיבה לכך היא פשוטה – הקושחות החליפיות מבוססות על קוד פתוח וכך כל אחד, ולא רק המפתחות הראשיות שלהן, יכול לשנות את אופן פעולתן.

מבחינה טכנית, המימוש של מנגנונים שימנעו מניפולציה במרכיבים האלחוטיים של הנתבים אינו טריוויאלי וברור שחלק גדול מהיצרניות יבחרו בנתיב הפשוט ביותר – נעילת הקושחה המקורית ומניעה מוחלטת של התקנת קושחות צד שלישי.  החברה הראשונה שהכריזה על אימוץ התקינה הזו היא TP-LINK וכצפוי היא בחרה בפתרון הפשוט ביותר – נעילת הקושחה.  בהקשר זה מומלץ לקרוא את דף השאלות והתשובות (Q&A) שהחברה פירסמה.

בשלב זה התקינה האמורה נוגעת רק לנתבים המשווקים בארה"ב והיא אינה משפיעה, באופן מיידי, על נתבים זהים המשווקים באירופה.  בהקשר זה לציין שבישראל נהוגה כבר זמן רב רגולציה ממשלתית המקשה מאוד על התקנת קושחות צד שלישי בנתבים התומכים בתדר 5Ghz, זאת עקב המגבלות היחודיות על השימוש בסביבת התדר הזה בישראל.

בשלב זה קשה להעריך את מידת ההשפעה של התקינה הזו ואת האופן בו יחליטו היצרניות האחרות לממש אותה, אבל אין ספק שהיא תהדהד על המתרחש בשוק קושחות הצד השלישי.  מצד שני יש לזכור שקרנן של קושחות אלה נמצאת בירידה, במיוחד עקב השיפורים המתמידים מצד היצרניות, כך שיתכן וההשפעה של התקינה החדשה תהיה קטנה מהצפוי.