על פי Akamai מהירות האינטרנט בישראל דווקא טובה

Akamai 2014 Q1 Reportבסוף השבוע פירסמה חברת Akamai, ששרתי הפצת התוכן שלה (CDN) מפוזרים ברחבי העולם, את דו"ח מהירות האינטרנט לרבעון הראשון של 2014.

באמצעות דוח זה, שהחברה נוהגת לפרסם מזה מספר שנים מדי רבעון, היא מפרטת את סטטיסטיקות המהירות הנמדדות בשרתים שלה ובכך מאפשרת להעריך את התפתחות תעבורת האינטרנט בחתכים גיאוגרפיים שונים.

על פי הדו"ח האחרון, ניצבת ישראל במקום הרביעי בעולם מבחינת שיא המהירות הממוצעת – 57.6Mbps – כאשר מקדימות אותה רק דרום קוריאה, הונג-קונג וסינגפור.

על פי אקמאי, מדד זה, שצמח בישראל ב-53% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, מייצג את הקיבולת של תשתית האינטרנט המקומית ומאפשר להעריך את הגידול בעוצמתה.

כאשר בוחנים את מיקומה של ישראל במדד מהירות החיבור הממוצעת, התמונה נראית מעט פחות ורודה ועל פיו ישראל ניצבת במקום ה-19 בעולם עם מהירות של 8.9Mbps בלבד – עליה של 29% לעומת הרבעון המקביל ב-2013.

על פי הדו"ח 85% מחיבורי האינטרנט בישראל הם במהירות של 4Mbps ומעלה (מקום 10 בעולם) ורק 9.1% מהם במהירות של 15Mbps ומעלה (מקום 24 בעולם עם גידול של 105% משנה שעברה).

על פי הדוח נמצאו בישראל, ברבעון הראשון של 2014, כמעט 2.5 מיליון כתובות IP פעילות ורק 0.5% מהתעבורה הזדונית בעולם מגיעה מהן.  את הדו"ח המלא ניתן למצוא כאן.

תגובה אחת לפוסט “על פי Akamai מהירות האינטרנט בישראל דווקא טובה”

  1. יש בעיה בהבנת ופרוש נתוני אקמאי.
    הנתונים של אקמאי אינם נתוני הצרכנים (Consumers) הפרטיים אלא נתוני Consumers עסקיים
    אלו הלקוחות של אקמאי. היא רק מוכרת שירותים לעסקים.
    היות וישראל משופעת בעסקים מעולם ההיי-טק, במיוחד אלפי סטארטאפים, יש כאן הטייה של הנתונים, כי חברות ההייטק בישראל, בהיותנו מדינה מבודדת ורחוקה משווקי היעד לתוצר של החברות הללו, נעשה שימוש מסיבי באינטרנט ע"י אותן חברות.
    למשל: רוב הסטארטאפים (ולא רק הם) משתמשים בשירותי עננים שאינם בישראל.
    מכאן, שנתוני אקמאי יכולים לתת תמונת מצב על השוק העסקי בהיי-טק בישראל, שמשתמש בשירותי אקמאי. זה הכל. זה לא אומר מאומה על האינטרנט הישראלי.
    נתונים על רוחבי הפס של השוק הפרטי מקבלים מ- Oookla, ושם הנתונים שונים לגמרי. אנו ממש מאחור. הרחק מאחור.
    כ"כ כפי שפרסם ה- OECD אך לאחרונה, ישראל במקום אחרון בפס הרחב הקווי, בהשוואה לשאר מדינות ה- OECD.

השארת תגובה