G.fast הוא הסיב האופטי החדש
לפני מספר ימים הכריז ארגון התקשורת העולמי (ה-ITU – ראשי תיבות של International Telecommunication Union) על השלמת השלב הראשון באישור תקן G.fast. כשיושלם באופן סופי, התקני תקשרות שיתמכו בתקן זה יוכלו להעביר מידע במהירות של 1Gbps על קווי טלפון סטנדרטיים, למרחק של עד 250 מטר.
בעית ה-"קילומטר האחרון" היתה מאז ומעולם עקב האכילס של חברות התשתית ומיוחד אלה שהתבססו על כבלי נחושת, כמו "בזק". בעוד שהחלפת כבלי הנחושת הקיימים בסיבים אופטיים, המגיעים עד לארון התקשורת השכונתי (FTTC) או עד הבניין (FTTB) היא משימה יחסית קלה, הרי שפריסתם עד לפתח הדירה של כל משתמש היא משימה מסובכת ויקרה.
המשמעות היא שקווי הנחושת הקיימים הופכים להיות צוואר הבקבוק של חברות הטלפוניה ומעמידים אותן בנחיתות טכנולוגית משמעותית מול פרוייקטים חדשים, המבוססים על סיבים אופטיים, המגיעים עד לדלת של כל לקוח (כמו זה של חברת החשמל – IBC). כתוצאה מכך ובגלל העלות הגבוהה הכרוכה בהחלפתם, נאלצות חברות הטלפוניה להשקיע בטכנולוגיות המנצלות את התשתית הקיימת עד תום. כך פותחו, לאורך השנים, סטנדרטים המאפשרים להעביר תקשורת על חוטי נחושת בקצבים הולכים ועולים – ADSL שאיפשר מהירות של עד 8Mbps, +ADSL2 שאיפשר מהירות של עד 24Mbps ו-VDSL המאפשר מהירות של עד 100Mbps.
דוגמא ליישום VDSL ניתן למצוא בפרויקט ה-NGN של חברת בזק. על מנת לחסוך את העלויות הכרוכות בפריסת תשתית חדשה ב-"קילומטר האחרון", התבססה חברת "בזק" על סיבים אופטיים המגיעים לארון הסעף השכונתי (MSAG) ומשם, לכל לקוח, על בסיס חוטי הנחושת הקיימים. הפרויקט, שהבטיח מהירות של 100Mbps לכל לקוח שירצה בכך, לא השיג את מלוא מטרתו – חוטי הנחושת המיושנים, המרחק מארון הסעף והרעשים על הקווים גורמים לבעיות רבות ומעטים הלקוחות הזוכים לקבל מהירות זו.
על מנת להתגבר על בעיות אלו בחנה "בזק" טכנולוגיה בשם Bonding, שנועדה להכפיל את המהירות ל-200Mbps, וכיום היא בוחנת טכנולוגיה בשם Vectoring שמטרתה להפחית את הרעשים על חוטי הנחושת, מה שיכול להשפיע לטובה על המהירות המושגת על התשתית הקיימת. סטנדרט ה-G.fast החדש, המספק מהירויות של סיבים אופטיות על גבי קווי טלפון קיימים, מפיח חיים חדשים בתשתית הנחושת המיושנת ואם ייושם, הוא יאפשר לחברות הטלפוניה להתחרות מול מיזמי הסיבים ורשתות הכבלים המשיגים בקלות מהירויות העולות של 100Mbps.
השלמת השלב הראשון של אישור תקן ה-G.fast מאפשר לחברות המתמחות בפיתוח רכיבי תקשרות, כמו Broadcom, להתחיל בתכנון ויצור צ'יפים (silicon) שיתמכו בסטנדט זה. ה-ITU הבטיח שבמקביל לכך, הוא יאיץ את קצב העבודה על הסטנדרט והוא צפוי להגיע לאישור סופי לקראת אמצע שנת 2014. יחד עם זאת, ובהתחשב בקצב האימוץ של הסטנדרט על ידי חברות התקשורת, בדיקות השטח, המכרזים ותהליכי הפריסה, קשה להאמין שניתן יהיה למצוא רשתות G.fast פעילות לפני שנת 2016 ואולי רק ב-2017.
יחד עם זאת, עבור המשתמשים ברשת האינטרנט בארץ מהווה תקן G.fast בשורה חשובה. במקביל לפריסה של רשת הסיבים האופטיים של IBC והתפתחות רשת הכבלים של HOT, גם לחברת בזק יהיה בקרוב מענה טכנולוגי לצורך במהירויות חיבור הולכות וגדלות. המשמעות היא שהתחרות על ליבו של הצרכן לא תשכך ואולי אף תתגבר.
עדכון 30/4/2014: על פי המתפרסם היום בגלובס, בזק עומדת לבצע ניסוי בטכנולוגית G.Fast על מנת לבדוק אם באמצעותה היא יכולה לספק לבתים מהירות חיבור לאינטרנט שעולה על 100M. באופן תאורטי, באמצעות הטכנולוגיה הזו בזק יכולה לספק מהירות של 1G וזו כמעט הדרך היחידה של בזק להתחרות ב-IBC. הסיבים האופטיים שבזק פורסת עד הבתים בבית יתחברו לקופסא שמותקנת בבניין. משם, הפיזור לדירות יהיה בטכנולוגית G.Fast. המשמעות היא שהשימוש בנחושת הוא למקטע קצר יחסית – כמה עשרות מטרים בלבד.
אני אישית מאוד לא אוהב את הרעיון של התקן הזה, זה בדיוק כמו לאפשר למישהו שלא יכול להתחרות בתחרות ספורט מסויימת להתחיל אותה בחצי מטר לפני קו הסיום, אני בטוח במאת האחוזים שאם יציעו לאנשים לבוא ולהחליף להם את תשתית הנחושת הקיימת בביתם בסיב אופטי מהיר וטוב גם בעלות התקנה של כמה מאות שקלים אני בטוח שיהיה לזה לא מעט קופצים, אני לגמרי נגד רעיון של להעביר כמות מידע גדולה על כבל שלא יועד לכך, איכות הכבלים הקיימים היא רעה מאוד בהרבה מאוד דירות ובזק מסתירה זאת מלקוחותיה, מציעה להם שדרוגי מהירות כאשר התשתית שלהם בבית היא מאוד גבולית למהירות המוצעת, לצורך דוגמא: כרגע החבילה המובילה בבזק היא חבילת ה15 מגה ובשנה האחרונה בזק שידרגה עשרות אלפי לקוחות שהיו ב5 וב10 מגה למהירות של 15, רבים מהלקוחות שעברו שדרוג כזה ישימו לב שהם חווים ניתוקים וכאשר מתקשרים למוקד התמיכה של בזק נאמר להם שהתשתית "תקינה לחלוטין" , אולם הלקוחות המבינים יותר שיבקשו פרטים טכניים מדוייקים על התשתית יקבלו בהרבה מקרים תשובה כמו " התשתית תקינה ולגבי נויז ונתוני סינכרון אני לא יכול למסור פרטים , אבל באמת שהכל תקין" – ולפעמים הנציגים דווקא מוסרים את נתוני הרעש אבל לא מוכנים למסור פרטים אודות נצילות הקו בטוענה שהכל תקין, שני הנתונים האלה – נצילות קו ויחס אות לרעש מרכיבים את התמונה השלמה לגבי מצב התשתית ומי שעובר שדרוג מהירות – עובר בדרך כלל למהירות המקסימלית שכרטיס הטלפון החיצוני מסוגל לספק לו – במילים אחרות בזק משדרגת לקוחות למהירות שקרובה מאוד להגבלה הפיזית של התשתית החיצונית שלהם – הקרבה לגבול יוצרת מצב בו לרוב נצילות הקו מזנקת ועוברת את ה90% , אולם בבזק לפעמים גם נצילות קו של 99-100% היא תקינה לדעתם אבל האדם שמשתמש באינטרנט יסבול מניתוק אחד לפחות ביום ולרוב גם יותר.
לסיכום : תקנים כמו G.fast וVDSL אלו תקנים שמאפשרים לחברות הטלפון המונופוליות להמשיך ולשלוט עלינו ללא השקעה מהותית בתשתית של כולנו, לקנות אותנו בפרסומות על מהירויות מטורפות מבלי לציין שיכול להיות גם מצב שנוכל לגלוש רק על 5 מגה ועוד לסבול מניתוקים רק כי כבל הנחושת שמוביל לדירה ארוך מידי ..
רון – התסכול שלך ברור ואני שותף לתחושות שלך לגבי בזק, אבל הבעיה היא לא בתקן עצמו. G.fast נועד לפתור את הבעיה שאתה מצביע עליה – בעית "הקילומטר האחרון" – השאלה היא ההבטחה שלו אכן תתגשם.
בכל מקרה, הסיבים האופטיים לא עומדים להגיע לדלת הדירה שלך בזמן הקרוב, כך שגם בכיוון הזה אין לך הרבה מה לצפות.
אם אני מסתכל על חצי הכוס המלאה, אזי גרף המהירות הממוצעת בשנתיים האחרונות נמצא בעלייה יפה ואם זכור לי כבר עברנו את הממוצע של 15Mbps. אז נכון שישנם מדינות בהן המהירות הממוצעת היא פי 2 אבל היות והמרחק מהארונות ללקוח בארץ בממוצע הוא מאוד קטן ניתן להגיע למהירות של 30-50 לחלק גדול ממשקי הבית וזה בהחלט מספק לאפליקציות וידאו. וטכנולוגיות כמו Vectoring אכן מסייעות לפס "נקי" יותר.
האלטרנטיבה של החלפת ה- Last mile בכבלים אופטיים תייקר משמעותית את החיבור ויקח זמן רב עד שתהפוך להיות כדאית כלכלית. ועד אז אני שמח שבכל זאת מאמצים טכנולוגיות חדשות על הנחושת הקיימת
[…] לבזק יש בארסנל הטכנולוגי פתרונות למצב הזה (כמו Vectroing ו-G.Fast) אך הן עדיין לא מיושמות באופן נרחב והאחרונה מביניהן אף […]
האם קיים עדכון , איפה זה עומד?
מאז העדכון האחרון, לא השתנו הרבה דברים. במהלך 2016 בזק ערכה ניסוי בטכנולוגיה הזו וחלק מהציוד הבייתי שהיא משווקת (נתבי VDSL) אפילו תומך בה. יחד עם זאת, פריסה רשמית ומשמעותית לא החלה ואולי תתחיל ב-2018 אם בזק ומשרד התקשורת יגיעו להבנות והקלות רגולטוריות.